Sivu, joka on täyttä hepreaa

Kohteesta Hikipedia
Loikkaa: valikkoon, hakuun
העברית הוא התנ"ך, אם כי בו עצמו לא נזכר שמה של השפה

עברית ממשפחת שפות שמיות, הידועה כשפתו של העם היהודי,ואשר ניב מודרני שלה משמש כשפה הרשמית והעיקרית של נת ישרמדי.

מקור השם עברית[muokkaa]

השם עבר (דמות מקראית)עבר מופיע בתנ"ך כשמו של סבו אברהם אבינוהמושג "עברי" נזכר בתנ"ך פעמים רבות, אולם שפתם של העברים אינה נקראת עברית. כיום מכנים את שפת התנ"ך "לשוןהמקרא" (או "לשון הקודש") כדי להבדיל אותה מלשון חז"ל המכונה גם "לשון חכמים", שהיא בעצם ניב מאוחר של עברית. המונח כתב עברי מציין בלשונם של חז"ל דווקא את כתב ארמי הכתב הארמי על שם "עבר הנהר".

הקובץ המפורסם ביותר שנכתב בשפה העברית הוא התנ"ך, אם כי בו עצמו לא נזכר שמה של השפה. עם זאת ספר מלכים ב' יח, כו, וב ישעיהו לו, יא, מסופר כי שליחי חזקיהו המלך מבקשים מ רבשקה, שליחו שסנחריבמלך אשור , לדבר ע ארמית" ולא ב"יהודית", כדי שה ע שכנראה לא דיברארמית) לא יבין את דבריהם, ונראה שזה היה שמה של השפה, או לפחות שמו של ה ניב (סיווג שפה)ניב שדובר באזור ירושלים.

היסטוריה של השפה העברית[muokkaa]


Wikipedia-logo-en.png
Buaahhahhahhahhaa! Wikipedian niin kutsutut asiantuntijat eivät ole kirjoittaneet tästä aiheesta kerta kaikkiaan yhtään mitään!


בעברית נכתבו רוב ספרי התנ"ך, כל המשנה, רוב הספרים החיצוניים ורוב המגילות הגנוזות. המקרא נכתב בעברית מקראית, ואילו המשנה נכתבה בניב הקרוי לשון חז"ל. בתקופה מסוימת בימי בית שני או קצת לאחריו (החוקרים חלוקים בשאלה זו) פסקו רוב היהודים מלהשתמש בעברית כבשפת דיבור. מאות שנים לאחר בית שני כאשר חדלו היהודים להשתמש בעברית כבר תלמוד תלמודים ב ארמית . עם זאת ישנן עדויות שאף ב מאה ה-8 לספירה שפת הדיבור בטבריה שם פעלו בעלי המסורה הייתה עברית.

גם כשהשפה העברית לא שימשה שפת דיבור, עדיין שימשה לאורך הדורות, במה שמכונה תקופת הביניים של העברית, כשפת ה העיקרית של היהודים, בעיקר בעניינים הלכתיים: כתיבת פרוטוקול (מנהל פרוטוקולים של בית דין (הלכה)בתי דין, קובצי הלכות, פרשנות לכתבי קודש ועוד. גם כתיבת מכתבים וחוזה חוזים בין גברים יהודים נעשתה לעתים קרובות בעברית. ספרות הלכתית לנשים ב קהילות אשכנזיות נכתבה ביידיש (למשל ספר ההלכות "צאינה וראינה"), כיוון שה אישה, בניגוד ל גברים, לא למדו עברית. חיבורים יהודיים בעלי אופי חילוני או לא-הלכתי נכתבו ב שפות יהודיות או בשפות זרות, לדוגמההרמב" כתב את ספרו "משנה תורה" בעברית, על אף שספרו הפילוסופי המפורסם "מורה נבוכים" שיועד למשכילי זמנו נכתב בערבית יהודית. עם זאת, "מורה נבוכים", כמו ספרים אחרים בנושאים חילוניים, תורגמו לעברית כשהיה בהם עניין לקהילות יהודיות דוברות שפות אחרות. אחת המשפחות היהודיות המפורסמות שעסקו בתרגומערבית-יהודית לעברית בימי הביניים היא משפחת אבן תיבון.

בתרגום מערבית-יהודית[muokkaa]

ה לאומית החלה גם פעילות להפיכת העברית

עד המאה ה-19, ראשית ימי התנועה הציונית, שימשה העברית כשפת כתב בעיקר למטרות דתיות, אבל גם למטרות שונות ומגוונות: פילוסופיה, מדע, רפואה וספרות. מעמדה בקרב היהודים היה דומה למעמדה של השפה ה לטינית בקרב ה נוצרים ב מערב אירופה. השפה העברית נכנסה לתנופה מודרנית החל ב[[תנועת ההשכלה היהודית ב גרמניה וב מזרח אירופה מסוף המאה ה-18. לאורך כל המאה ה-19 הלך השימוש החילוני בה וגבר. בד בבד עם תנועת התחייה ה לאומית החלה גם פעילות להפיכת העברית ללשון הדיבור של היישוב העברי בארץ-ישראל. אליעזר בן יהודה, המכונה "מחיה השפה העברית" היה בין הלוחמים למען הפיכת השפה העברית לשפה מדוברת, ושפתו לאומית של היישוב העברי בארץ. במקביל התפתחה עברית מדוברת גם במרכזים אחדים של יהודים ב מזרח אירופה. המעבר לדיבור בעברית ביישוב העברי בארץ היה מהיר יחסית, וניכרה בו דווקא השפעת הדיבור העברי של מזרח אירופה. עם הקמת שלטון המנדט הבריטי בארץ היא נקבעה כשפה רשמית שלישית לצד הערבית והאנגלית. ערב הקמת מדינת ישראל היא כבר הייתה לשפה העיקרית של היישוב העברי, ושפת הלימוד במרכזי החינוך שלו.

כיום יש כ-6 מיליון דוברי עברית ישראלית, רובם המכריע בישראל. כמחציתם דוברים ילידיים (כלומר, עברית היא שפת-אמם) וכמחציתם משתמשים בעברית כשפה שנייה. עברית היא כיום שפה רשמית|השפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל, אם כי בנוסף לה יש מעמד רשמי גם לשפה הערבית וכן נעשה שימוש נרחב באנגלית, ברוסית ובשפות נוספות. בעקבות המסורת האירופית, שמקורה בהקמת האקדמיה הצרפתית, קיים גם בישראל גוף רשמי המכתיב תקנים של השפה: האקדמיה ללשון העברית. מוסד זה פועל מכוח חוק, אף על פי שהשפעתו בפועל מוגבלת. מוסד זה עוסק בעיקר בקביעת מונחים חדשים, כללי כתיב וכללי תחביר, המחייבים להלכה את מוסדות המדינה ואת מערכת החינוך הממלכתית. בפועל, חלק גדול מהחלטותיו אינו מתקיים. התפתחות המילונאות השימושית בישראל בשנות ה-90, יצרה מספר מילונים ומאגרי מידע המתעדים את הלשון העברית בפועל, ומשמשים אסמכתאות חלופיות לכללי האקדמיה ללשון העברית. השפה העברית היא גםשפה השמית השלישית המדוברת ביותר (אחרי ערבית ואמהרית).

ראו גם[muokkaa]

ברוכים הבאים לוויקיפדיה